מרחבים ציבוריים שאסור לפספס בויאטנם!

אחרי שבועיים של טיול מופלא בויאטנם, גיבשתי כמה המלצות לרגעים יפים במרחב הציבורי בויאטנם. לתמונה קצרה או שהייה ארוכה.

האנוי, ספסלי רחוב

ממש מול האגם, מוצבים ספסלי רחוב מעוגלים המכוסים פסיפס שמישל עם לישיבה משותפת בחוץ. כל פסיפס עם מראה אחר והספסל שהכי תפס את התשומת לב שלי, כלל כמה חתיכות שיש עם איורים היסטורים על העיר. ללא מילים, רק תמונות סקרנו אותי מספיק וגרמו לי להבין שעברו הרבה מים בנהר הויאטנמי שכנראה עליי ללמוד. מיד אחרי זה נרשמנו לסיור של guru walk שסגרנו לנו פינה, ומאז האיורים האלו יושבים לי בראש בצורה הרבה יותר בהירה.

האנוי, קיר הפסיפס

לצד כביש סואן לאורך מטרים ארוכים נפרש לו קיר פסיפס שמציין את חגיגות ה-100 לויאטנם, בו מספר מדינות…

על הקיר אפשר להביט מלמעלה מגשר אייפל ההפוך או לאמיצים ברכיבה על קטנוע לאורך כל הכביש. לצערי הליכה עדיין פחות מתאפשרת שם- מקווה שיום אחד ישכילו בעיריית הנוי לשנות את המצב

האנוי, רחוב הרכבת

מפגע בטיחותי ותברואתי בעיר שהשכילו התושבים להפוך לנקודה כלכלית ותיירותית בעיר! לאורך כל המסילה מוצבים בתי קפה קטנים המציעים קפה ובירה לכל שעות היממה, מזמינים תיירים כבא מכניסת הרחוב להתיישב ולצפות ברכבת עוברת. אל הקונספט נחשפתי באינסטגרם ואין ספק שהמיתוג של המקום עושה את העבודה. כשעברנו שם בבוקר מוקדם (לפני 8) לא היה מחסום בכניסה, אבל בשעות הערב קחו בחשבון שחייב לשבת באחד הבתי קפה בשביל להיכנס. יחייבו אתכם להזמין וישמרו עליכם בשעות ההגעה של הרכבת .

האנוי, פרסומות מצויירות

כי אם כבר פרסומות מסחריות ברחוב אז שיהיה יפה. ממש מחוץ לשוק הבדים הענק מצוייר על ארון חשמל בדים צבעוניים עם שם העסק והטלפון על גביו. זה היה מהמם וכלכך משדרג. מספר על המקום שמתאפיין בבדים ותומך בעסק מקומי. מושלם. כן, גם על סורג החנות. למה שיהיה אפור? ספרו לנו מה אתם עושים כשנגמר היום.

הויאן, אגם הלנטרנס

כשמחשיך היום אי אפשר שלא להתפעל ממאות המנורות הצבעוניות שמכסות את הנהר על הסירות ששטות בו. בניהן כחלק ממסורת ויאטנמית (מתי? ולמה) מונחות קופסאות קרטון עם נרות צבעוניות שמאירות גם הן את הנהר. אם נעצום לרגע עין לגביי הנזקים הסביבתיים החד פעמיים של האקט הזה, נמשיך להינות מהאור ורק לתהות מי מנקה את האגם אחר כך.

הויאן, העיר העתיקה, העיר הצהובה

ביום, הקירות הצהובים המקולפים עם יצירות האמנות ובמרכולים של העיר מוסיפים צבעוניות וחיות מהממת לעיר, אבל ברגע שמחשיך תקרות של מנורות מסורתיות עוטפות את הרחובות והעצים, המבטים של כולם רצים לכל פינה ואפשר להרגיש את החיים והאנרגיות ברחוב. אין לי מושג מתי היא נרדמת, אבל בטוח שאחריי. איזה כיף!

סייגון, כיכר הצבים

כיכר. כמו שנשמעת אבל עם הליכתיות מופלאה שגורמת לרגע לשכוח שסביבנו עשרות קטנועים נוסעים וצופרים. עם שבילים צרים מעל האגם המלאכותי ומעט צמחייה מקומית, ניתן לעלות למעלה במדרגות ולראות את הצורה המגניבה של הכיכר הזו. איזה כיף שכיכר יכולה להיות מקום בילוי הליכתי קטנטן.

סייגון, בניינים מוארים

הנוף בסייגון מאוד אחר מכל נוף אחר בויאטנם. גורדי השחקים נותנים תזכורת למדינות מערביות והאורות עליהם לקוחים מהרבה השראה מהויאן עם טאץ׳ מסחרי. בין בניין טטריס וטיימס סקוור שהואר בצבעי הגאווה, אפשר לרגע להתבלבל ולחשוב שאנחנו בניו יורק.

סייגון, בניין האופרה

מול בניין מרשים עם ארכיטקטורה משגעת, בצד השני של הכביש שלט מואר של איי לאב הוצ׳ימין סיטי. וואלה? הוריד לי. הקונספט של שלטי איי לאב מוארים בכל עיר בעולם לא מראים באמת את הייחודיות של העיר. הייתי מוותרת על השלט, היא פשוט מוריד מהאופרה המהממת. אבל מה? זה מצטלם יפה לסטורי וכנראה שלכן זה יישאר ויהיה גם בסטורי שלכם.

סייגון, איורים מוארים של סמסונג

בשונה מהאיורים הפשוטים של העסקים המקומיים בהאנוי, על סייגון השתלטה חברת סמסונג שהציבה קופסאות אור עם יצירות בתוכן.

סייגון, מדרחוב

הכי אוירת טיימסקוור אבל לא. עם בובות ענק שמציעות להצטלם, דרך קריוקי עם פרפורמנסים מרהיבים, משכו את התשומת לב שלי שחקני בובות שהכניסו סטייל לרחוב. הם הפכו אותו ליוקרתי ומיוחד יותר בעיניי בין הסוחרים של הציפורים הצבעוניות שמתעופפות באויר ופינות ליטוף הנחשים.

ויאטנם, כמה שאת יפה ומיוחדת. כל עיר כלכך שונה מהקודמת והנסיעה מצפון לדרום מרגישה כמו מסע בזמן של העולם. לכו לכל המקומות המתויירים, אבל חפשו גם נקודות ופניני רחוב מיוחדים.