לזכור את השואה דרך גרפיטי - ראיון עם אלינוי קיסלוב

האמנית אלינוי קיסלוב, המכנה את עצמה כ"True Colors" יצרה יצירת שבלונה בה מרוססת דיוקנה של אנה פרנק עם הכיתוב ״וכאן, היא הייתה שורדת?״ . קיסלוב, בעלת עסק לסיורי גרפיטי, "גרפיטיול", מרססת ברחובות כבר מעל עשור וזוכה לשמוע את תגובות עוברי האורח המשתתפים בסיורים ואלו שלא מידי יום.

מתי החלטת ליצור את הגרפיטי הזה?

"את השבלונה יצרתי לפני כשבע שנים, אחרי שקיבלתי השראה מביקור בתא שירותים ציבוריים. על הדלת בתא היה כתוב 'וכאן אנה פרנק הייתה שורדת?' חשבתי שהקונספט גאוני וככה גיבשתי את הרעיון שרואים את אנה פרנק ומתחתיה משפט. את המשפט שיניתי כמה פעמים מ'וכאן היא הייתה שורדת?' אל 'ובסוריה היא הייתה שורדת?' או 'ובעזה היא הייתה שורדת?'. ריססתי את השבלונה בעשרות קירות בעיקר בתל אביב וירושלים. בחלק מהמקומות \ה נמחק אחרי כמה ימים, ובחלקים אחרים נשארה על הקירות כמה חודשים, ויש מקום שזה נשאר עד היום."

אנה פרנק וכאן היא הייתה שורדת

אנה פרנק, מי שהפכה מדמות ממשית לדימוי, מהווה סמל משמעותי לדימוי השואה בארץ ובעולם. נערה יהודייה שנרדפה ונרצחה על ידי הנאצים במהלך השואה, ונותרה בתמונת הזיכרון הציבורית בזכות יומנה המפורסם. היומן מתעד את החיים במשך כמה שנים, מספק תיאורים על המציאות הנוראית שעברו היהודים במהלך השואה. פרנק לא שיערה שיומנה יהפוך להיות פומבי, לא אייקון תרבותי ברחבי הגלובוס ובטח שלא יהווה רפרנס על חייהם של תושבי עזה וסוריה ברגעים קשים. היצירה לא נעשתה ביום השואה או בסמוך אליו, אבל הדמות של אנה פרנק דווקא היא זו שהפעילה את קיסלוב ליצור בנושא. בטח מהיותה דימוי כל-כך משמעותי בכל הקשור לביקורת על אסונות השואה.

איך את מסתכלת על אנה פרנק?

"היא 'וואוו'. מעלה סימני שאלה ומביאה איתה אמירה בוטה. קשוח להשוות את החיים של המאה ה-21 לתקופה של פרנק, אבל אנחנו פריווילגיים, וממש לא נמצאים בשואה. היצירה היא פשוט דרך להעלות סימני שאלה על דברים שאנחנו לא בהכרח מתייחסים אליהם ביומיום, ואולי עוד כמה שנים הם יהיו יותר מעניינים ונסתכל עליהם אחרת, בטח בסוריה ובעזה״.

איך היו התגובות של אנשים?

"היה מעניין לראות את התגובות אחרי זה. אנשים צילמו את היצירה, העלו אותה לפייסבוק, הגיבו והתעניינו. היצירה כנראה עשתה משהו. כל עוד היצירה נגעה במישהו, הרגיזה, נתנה מקום למחשבה – זה עשה את שלו."

למה לדעתך לא יוצרים עוד על השואה?

"בגרפיטי אנשים כותבים ואומרים על מה שהם מרגישים שלא מספיק מדברים עליו, ולכן הם בכלל יוצרים. אם זה מובן מאליו אז לא ילכו לעשות את זה. ועל שואה - טחנו לנו את המוח. אין תחושה של צורך שחסר לדבר על זה״.

הראיון עם אלינוי קיסלוב התקיים לפני שנה לטובת עבודת הסמינר שלי על זיכרון השואה במרחב הציבורי במסגרת לימודי התואר הראשון במחלקה ללימודי תרבות - יצירה והפקה במכללת ספיר. ההחלטה לפרסם את הראיון גם שנה אחרי, למרות המצב השנוי במחלקות במדינת ישראל ובמזרח התיכון כולו, כדי להמשיך להטיל ספק, לחשוב ולפעול. שלא נשכח לעולם.